הייתי אתמול בהקרנת הסרט אשה צעצוע של מיקרוסינימה בבית בארבור. איך היה? 

דמיינו סינימה פרדיסו: קהל מעורב, צוחק בקול רם ומעיר הערות לגיבורים ובהזדמנות זו גם לשכן מהשורה... ככה צריך להיות סרט בבית קולנוע שכונתי. עם פופקורן, תחושה של קהילה שמתאספת לאירוע שיש בו הנאה במפגש האישי, האנושי והתרבותי.