מיקרוסינמה-סרט לשם שינוי וקאנטרי קהילתי בארבור באירוע חגיגי במיוחד
במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי
הקרנת סרטו התיעודי של דוד פישר
לא רחוב ולא נעליים
פסיפס של דמויות ברחוב נווה שאנן, בסרט נוגע ללב, שההומור בו לא מכסה על הכאב
בתחילת הערב מופע מוסיקלי קצר של אמנון פישר, יוצר רב-תחומי אשר הלחין את המוסיקה המקורית לסרט
10 ₪ יום שלישי | 01.11.16 | 19:30 | דרך ההגנה 135, ת"א
רכישת כרטיסים במכירה מוקדמת אצל הפעילות אתי גלבוע 052-2574894 ואסתר מועלם
050-4193010 . לפרטים נוספים ניתן להתקשר ל: 03-7391440.
על הסרט:
לא רחוב ולא נעליים | דוד פישר | ישראל | 2015
בהפקת פישר פיצ'רס בע"מ | מפיקה: ליאת קמאי-אשד | מוסיקה מקורית: אמנון פישר
כשהיה ילד נהג הבימאי דוד פישר לנסוע עם סבתו לרחוב נוה שאנן ("רחוב הנעליים") בדרום תל-אביב, לשוטט בין החנויות לאכול ופלה ולשתות גזוז. אז, בעל המסגרייה ברחוב היה מארח את הזמר טריפונס בצהרי שישי והמוכרים המקומיים נהנו להתגאות ב"שאנז אליזה" הישראלי. בינתיים, את מקומן של מרבית חנויות הנעליים של פעם תפסו מסעדות אריתראיות ומספרות לשזירת צמות. ובלילה, כשמוכר הדגים המצרי סוגר את החנות ושב הביתה לאשתו הפיליפינית, הערב רק נפתח במועדון הריקודים שבמרתף הבניין אליו מתכנסים מהגרי העבודה מרומניה וטורקיה. כמעט 50 שנים מאוחר יותר דוד חוזר לנווה שאנן לשמוע, כמו פעם, את הסיפורים של דיירי הרחוב. אבל מאז השתנה הרבה. אנשי הרחוב היום הם צעירים אבודים, קרועים ממשפחותיהם, מהגרים, עובדים זרים, מבקשי מקלט, המחפשים דרך להתקיים. אבל מעבר לנוסטלגיה עלתה המחשבה: האם באמת משהו השתבש או שבעצם הרחוב נשאר מה שהיה תמיד, מעוזם של הפליטים, של אנשים שחיים ללא הווה ומה שנשאר להם זה או לפנטז על עתיד מוצלח או להתרפק על עבר מפואר. גם זקני הרחוב, שמתביישים במה שהמדרחוב הפך להיות, היו פעם פליטים שהגיעו לנווה שאנן בתקווה לבנות לעצמם עתיד טוב יותר.
